מחשבון הזנה וסיבובים ל-CNC: הפרמטרים הנכונים לכל כרסום ומקדח

17 ביולי 2026  ·  מאת CabiAI  ·  קריאה של כ-7 דקות

לפני הכל, מספר אחד ששווה לזכור: ההזנה נובעת משילוב של סיבובים, מספר להבים ועובי-השבב — לא ממספר-קסם אחד. הכלל שמציל הכי הרבה כלים: אבק = לאט מדי (שורף), שבב קטן וגלילי = נכון. המחשבון למטה נותן לך את טווח-הפתיחה לכל כלי, וההמשך מסביר איך לכייל ממנו בלי לשבור כלום.

למה "פשוט להאט" הוא הטעות שהכי שוברת כלים

האינסטינקט של כל נגר כשמשהו נשמע לא טוב הוא להוריד את ההזנה. וזו בדיוק הטעות. כשאתה מאט בלי לגעת ב-RPM, כל להב לוקח נגיסה קטנה יותר — הוא נוגע בעץ יותר פעמים ומגלף פחות בכל נגיעה. במקום לחתוך שבב, הוא משפשף. שפשוף = חום, וחום שורף גם את העץ וגם את הלהב.

זה נשמע הפוך מההיגיון, אבל זה מאושר גם על-ידי היצרנים: שבב זעיר, כמו אבק, פשוט לא נושא איתו מספיק חום החוצה מהחתך. הדרך הנכונה להיות שמרני היא לא להאט את ההזנה — אלא לרדת פחות עמוק בכל מעבר, או להוריד קצת RPM כך שה-chipload נשאר בטווח. על זה בדיוק בנוי המחשבון: הוא שומר את עובי-השבב במקום הנכון.

ארבעת המספרים — ומה הקשר ביניהם

כדי שהמחשבון יהיה שקוף ולא "קופסה שחורה", הנה מה שכל מספר אומר:

• Chipload (עובי-שבב) — כמה מ"מ כל להב מגלף בסיבוב אחד. זה הלב של הכל. הטבלאות של היצרנים בנויות סביבו, והוא נקבע לפי החומר והקוטר.
• RPM (סיבובים לדקה) — כמה מהר מסתובב הציר. בעץ קשה מורידים אותו כי הוא נוטה לשרוף; בקוטר גדול מורידים אותו כי קצה-הכלי נע מהר מדי. הוא נתון-קלט, לא תוצאה.
• הזנה (Feed) — המהירות שבה הכלי נע בחומר. זו תוצאה: הזנה = RPM × להבים × chipload. פה נכנס מספר-הלהבים — כרסום עם 3 להבים מזין מהר יותר מ-2 באותו chipload.
• צלילה (Plunge) — מהירות הכניסה למטה (ציר Z). כרסום לא בנוי לצלול כמו מקדח, ולכן הצלילה היא 30–50% מההזנה. עדיף עוד להיכנס בשיפוע (ramp) מאשר לצלול ישר.

איך קוראים את השבב — הכיול שהופך אותך למקצוען

הטווח מהמחשבון מכניס אותך למגרש הנכון. את הכיול הסופי עושים בעיניים ובאוזניים, וזה לוקח שלושים שניות:

זו הסיבה שהמחשבון נותן טווח ולא מספר יחיד: הכלי הספציפי שלך, כמה הוא בלוי, וכמה נוקשה האחיזה — כל אלה מזיזים את הנקודה הנכונה בתוך הטווח. התחל תמיד מהקצה-הנמוך ועלה.

כמה לרדת בכל מעבר — וזה תלוי במה שאתה עושה

כאן נגרים רבים "מפספסים לחומרה", כי עומק-המעבר תלוי בסוג הפעולה, לא רק בקוטר. יש שני מצבים שונים לגמרי, ולכן במחשבון יש בורר "סוג פעולה":

• ניתוק / הקפת חלק (חיתוך דרך הלוח) — הכרסום נוגע בחומר רק בצד אחד. כאן אפשר לרדת הרבה יותר עמוק: בין 1× ל-2× קוטר-הכלי. כרסום קומפרשן תוכנן בדיוק בשביל זה — לחתוך את כל עובי הלוח במעבר אחד עם קצה נקי למעלה ולמטה. בפועל: כרסום קומפרשן 3/8" (9.5 מ"מ) חותך לוח 3/4" (19 מ"מ) במעבר יחיד, וכרסום 1/2" בוודאי.
• חריץ / כיס (חריטה בתוך הלוח) — כאן הכרסום נוגע בחומר משני צדדיו יחד, העומס כפול, ולכן רדוד יותר: 0.5× קוטר כנקודת-פתיחה, ועד 1× קוטר בחומר רך. בעץ קשה הישאר על חצי קוטר.

וזה מסביר גם למה כרסום דק מתקשה: כרסום 6 מ"מ שינסה לחתוך לוח 18 מ"מ (פי-3 מהקוטר) במעבר אחד פשוט יתכופף או יישבר. לכן על כלים דקים בלוח עבה עדיף לחלק ל-2–3 מעברים, או להשאיר "onion-skin" — שכבה דקה אחרונה שמחזיקה את החלק במקום. אם בכל-זאת יורדים עמוק מהטווח שמוצג: בפי-2 קוטר הורד chipload ב-25%, ובפי-3 ב-50%. המחשבון כבר מציג את הטווח הנכון לפי הפעולה, הקוטר והחומר שבחרת.

מקדחים — סיפור אחר לגמרי

מקדח לא עובד לפי chipload-להב אלא לפי מהירות-שטח: ה-RPM יורד ככל שהקוטר גדל, כי קצה המקדח הרחב נע הרבה יותר מהר מהמרכז. לכן מקדח דאול של 5 מ"מ רץ בסביבות 3,000 סיבובים, אבל ראש-ציר של 35 מ"מ חייב לרוץ הרבה יותר לאט כדי לא לשרוף את הדלת. אותו מחשבון מטפל בשניהם — פשוט בחר "מקדח" והזן את הקוטר.

הערה מהשטח: בהרבה מכונות בנק-הקידוח רץ ב-RPM קבוע. אם זה המצב אצלך — השתמש ב-RPM של הבנק, ותן למחשבון להנחות אותך בעיקר על ההזנה.

החלק הכן: מאיפה המספרים, ומה הם לא

הטווחים כאן בנויים על טבלאות ה-chipload המפורסמות של יצרני-הכלים (מהסוג של Onsrud ו-Freud), מוצלבות אחת מול השנייה. אבל חשוב שתדע שלושה דברים כדי לסמוך עליהם נכון:

• זו נקודת-פתיחה, לא חוק-טבע. גם היצרנים עצמם כותבים "התחל מכאן וכוונן". שום מחשבון בעולם לא נותן מספר סופי בלי לראות את החתך שלך.
• המותג לא משנה את המספרים. כלי סיני וגרמני מאותה גיאומטריה מקבלים אותה נקודת-פתיחה. ההבדל הוא כמה זמן הכלי יישאר חד — הזול מתקהה מוקדם יותר ואז מתחיל לשפשף. שים לב לזה, אבל אל תשנה בגללו את ההגדרות.
• כלי זול = בדוק אותו לעתים קרובות יותר. קרביד שנשחק מתחיל לשרוף בדיוק כמו chipload נמוך מדי. אם התחיל להשאיר אבק וריח למרות שההגדרות נכונות — כנראה הגיע הזמן להחליף.

מהמידה — ישר לפרמטרים

המחשבון הזה עוזר לך על כלי בודד. אבל בעבודה אמיתית השרשרת ארוכה יותר: לפרק את הרהיט לחלקים, לקבוע לכל חלק את הכרסום והמקדחים, למקם חורים ופרזול, לקנן על הלוחות ולהוציא DXF/NC מוכן למכונה. זה החלק שאוכל שעות.

זה בדיוק מה ש-CabiAI עושה בשניות: אתה מתאר את הרהיט בשיחה רגילה, והמערכת מחשבת את כל החלקים, החורים והפרזול, מקננת על הלוחות ומוציאה קובץ חיתוך מוכן — בלי לשרטט ובלי אקסל.